שנת הלימודים תשפ"ה נפתחה זה מכבר בצל המציאות הכואבת, שבה נותרו עדיין חטופים בעזה.
הצבע הצהוב, סמל התקווה והמאבק להשבתם, משתלב ב"מילון" שמייצג תקופה קשה זו, כל אות מזכירה את הכמיהה לשובם של החטופים: ח' חטופים וחטופות, ט' טילים ורקטות, מ' מנהרה, ע' עכשיו.
החולצות הלבנות החגיגיות שמעטרות בדרך כלל את תלמידי ישראל בפתיחה החגיגית, נמהלו בחולצות צהובות כאות הזדהות. הסרט הצהוב הקשור סביב עצים ותיקים, וסיכת הדש הנעוצה במיקום הלב, מזכירים לכולנו את המאבק הלאומי המשותף לנו – להשיב את החטופים הביתה.
וכך, גם הצעירים שבתלמידים, לומדים ומפנימים את ערכי הערבות ההדדית והתקווה.
(תמונה ממטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים)