בערב חגיגי קיימנו מפגש מקוון להשקתו של גיליון מיוחד של כתב העת: עיונים בשפה וחברה. הגיליון "לדבר כמו ישראלי.ת" ראה אור לאחרונה ועסק באופן מעמיק בקשר שבין נטיות תרבותיות שאפשר לראותן "ישראליות", לבין יסודות לשוניים הרווחים בעברית.
(תקציר הגיליון זמין לקריאה בקישור זה)
את הערב פתח נשיא האגודה, ד"ר רוביק רוזנטל, ואמר כי לשון הדיבור כמנוע של השפה משקפת נאמנה תהליכים חברתיים, דבר שמחזק את חזון האגודה לקשור בין השפה לחברה, לתהליכים החברתיים ולפוליטיקה בישראל.
פרופ' עירית קופפרברג, עורכת כתב העת, הציגה את כתב העת שמהווה במה אקדמית לעוסקים בממשק המורכב שקיים בין שפה לחברה בישראל, והוסיפה כי הוצאת הגיליון המיוחד "לדבר כמו ישראלי.ת", מאפשר הבנה מעמיקה של ממשק זה.
ערב העיון המקוון נערך ביום שני, 13 בפברואר 2023, והובאו בו חמש הרצאות מרתקות:
פרופ' זהר לבנת, העורכת האורחת בגיליון מיוחד זה, סיפרה שלנימוס יש כמה פנים. הישראלים אמנם נחשבים 'עם הדוגרי', אבל זה אינו סותר את תאוריות הנימוס אלא מעניק לה פנים ישראליות המעידות על קשר וסולידריות.
ד"ר פנינה שוקרון-נגר הציגה את מחקרה בנושא התגוביות של הציבור התומך בנתניהו, ובו גילתה את עוצמת הרגש והציפייה לאינטימיות בין המנהיג לקהלו.
אביב אורנר וד"ר הדר נץ עקבו אחרי שיח בכיתות בית ספר, וגילו שהדרך הישראלית לשוחח ולהתווכח מתחילה כבר בבית הספר וביחסי מורה ותלמידים.
ד"ר תמר קנה שליט חקרה את שיח המאמנים – הקואוצ'ים – בישראל ומצאה שיש בה גירסה ישראלית של אמפתיה וסולידריות.
דותן ברום חקר את שפת האוחצ'ות, ובהרחבה שפת הקהילה הגאה, על פי גישות מחקריות שונות.
פרופ' תמר כתריאל העירה הערות סיכום והתייחסה למחשבות חדשות על ריבוי לשוני.
ההרצאות המלאות זמינות לצפייה ולהאזנה בקישור זה.
