לכל שוחרי האגודה שלום.
בקרוב תמלא שנה לטבח השבעה באוקטובר, שהוליד גלי הדף המשנים את פני המדינה ומדירים שינה מעיני כולנו: עוטף עזה הרוס ומנסה להשתקם, הצפון מפונה מתושביו, הגדה בוערת, המלחמה גובה שכול ונמשכת ללא תוחלת, ומעל לכל – 101 אזרחים וחיילים, נשים ומבוגרים, נמקים, מילולית, במנהרות חשוכות. הממשלה משלמת מס שפתיים ובפועל מטרפדת כל סיכוי, נמוך ככל שיהיה, לעסקה לשחרורם. החברה הישראלית מדממת, פיזית, נפשית וכלכלית, אבל גורמי השלטון מתכתשים עם הצבא והתקשורת, ובינם לבין עצמם. איש מאיתנו, צעירים וצעירים פחות, אינו זוכר תקופה נוראה כזו בתולדות מדינת ישראל הצעירה.
כמו בכל נושא, גם כאן השפה מספרת את הסיפור, ובדרכה משפיעה על עיצוב המציאות. את הכפפה הזו הרימה קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות שונות, מיכל קרב-אל טובי, עמרי גרינברג ותמר כתריאל, שיזמה בשיתוף עם העורכת עירית קופפרברג גיליון מיוחד של כתב העת "עיונים בשפה וחברה", גיליון 19, שיצא בימים אלה בעריכתם. תוכן הגיליון מופיע באתר.
בתקווה לימים טובים מאלה,
ד"ר רוביק רוזנטל
נשיא האגודה
לקריאת האיגרת במלואה, לחצו כאן >>