מילון סוציולינגוויסטי

לשון המקובלת בקרב הממסד הדתי היהודי ומוסדות הלימוד הדתיים. מתאפיינת בציטוטים מן המקורות ובאוצר מילים וביטויים ייחודי. המונח משמש גם.

לשון שנקבעה על ידי מוסדות המדינה וחוקיה כלשונה של המדינה. למשל: עברית במדינת ישראל, בהבדלה מערבית ומאנגלית.

לשון שרוכש אדם במהלך חייו, באמצעות לימוד או הגירה. אנגלית: second language

הלשון הנלמדת במוסדות החינוך לצורך היכרות עם תרבות רחבה, מעבר לשפת המקום. למשל: צרפתית בחברה הרוסית לפני המהפכה, אנגלית בארצות.

הלשון המקורית של חברה מסוימת המאמצת שפה חדשה. השפה המקורית משפיעה על מימוש השפה החדשה. וראו לשון איחוד. מלטינית: substratum

בחקר השיחה: חלוקת התפקידים והיחסים בין המשתתפים בשיח. אנגלית: participation structure

בתאוריית פעולות הדיבור: מבע שיש בכוחו להשפיע על המציאות ולשנות אותה. אנגלית: performative utterance.

מבע שהדובר מבצע באמצעותו את פעולת הדיבור, וגם מתאר באותו זמן את הפעולה. אנגלית: explicit performative utterance

בתאוריית פעולות הדיבור: מבע המצביע על מצב פסיכולוגי או על עמדה נפשית של הדובר ביחס למצב עניינים מסוים. למשל: הבעת.

בתאוריית פעולות הדיבור: מבע שבו הכוונה האילוקוציונית של הדובר היא להתחייב במידה זו או אחרת לאמיתות הפרופוזיציה שהוא מבטא. למשל:.