המאפיינים הדקדוקיים, התחביריים והלקסיקליים של דוברי העברית במדינת ישראל. המונח נקבע בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי הבלשן חיים.
המאפיינים הדקדוקיים, התחביריים והלקסיקליים של דוברי העברית במדינת ישראל. המונח נקבע בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי הבלשן חיים.
נוהגי הדיבור המקובלים בפי דוברי העברית, ושונים בהיבטים מגוונים מכללי הדקדוק והלשון הכתובה. ראו: עברית ישראלית.
אוצר המילים, כללי הדקדוק והתחביר ומאפיינים סגנוניים של רובדי העברית, מלשון המקרא ועד תחיית הלשון.
ניסיון להבטיח תור מורחב במהלך שיחה על ידי סיפור, באמצעות גיוס תשומת הלב ומעורבות של המשתתפים. אנגלית: participatory embedding
ניסיון להבטיח תור מורחב במהלך שיחה על ידי סיפור וקישור בין נושא הסיפור לנושא קודם בשיח. אנגלית: semantic embedding
עירוב מכוון בין משלבים שנועד ליצור אפקט סטירי או מלעיג. מקובל בעיקר בתקשורת ההמונים.
הבעת כוונות ומסרים בדרך לא מפורשת. מנוקד: עקיפוּת אנגלית: indirectness
לשון תערובת שהתפתחה בקרב קהל ערבי אורייני, המשלבת את הערבית הספרותית עם הדיאלקט הערבי המקומי.
שפה היברידית המשלבת ערבית מדוברת עם יסודות בעברית ונפוצה בקרב שכבות שונות בציבור הערבי הישראלי. גם: ערבית ישראלית. למונח גרסה.
הכלי שבו משתמשים במהלך תקשורת, כגון שיחה ישירה, כתב, טלפון, מרשתת. אנגלית: instrumentalities, channel