מילון סוציולינגוויסטי

תחום חקר המציע גישה לניתוח השפה הכתובה, המדוברת והמסומנת, או כל תופעה סמיוטית משמעותית אחרת. חוקרי השיח בוחנים לא רק את השימוש.

תחום בבלשנות המתאר את החוקיות המוטמעת במהלך שיחה חופשית. חלוצי התחום הם הארווי סאקס, עמנואל שגלוף וגייל ג'פרסון. אנגלית: conversation.

עמדה של אנשי חינוך ולשון הקובעת שאין לקבל סטיות מן הדקדוק והתקן הלשוני גם בדיבור חופשי, וכי לכל סטיות התקן.

ראו: לשון נקייה. מנוקד: יוּפֶמיזם.

הגישה שלפיה דוברי שפה מסוימת מבינים את העולם בדרך שונה מדוברי שפות אחרות. נקראת גם: דטרמיניזם לשוני. אנגלית: linguistic relativity

על פי הבלשן גלעד צוקרמן, שפה הנבדלת מ'עברית' ומיוסדת על נוהגי שפת הדיבור של תושבי מדינת ישראל, שאינם המשך טבעי.

מידת הדומיננטיות ויחסי הסמכות של משתתפים בשיחה זה ביחס לזה.

מסגור פנימי של אירועי שיח, המנוהל על ידי המשתתפים באורח דינמי, ומגדיר את יחס השיח למציאות ואת יחס המשתתפים אל.

היכולת לעשות שימוש מושכל ברפרטואר לשוני עשיר, כגון גיוון משלבי ושימוש באמצעי נימוס, במטרה לייצר משמעויות חברתיות ותרבותיות, וכן היכולת.

היכולת של הדוברים להשתמש במגוון טיפוסי שיח בצורה נכונה, רגישה להקשר והולמת מבחינה חברתי ותרבותית. גם 'מיומנויות תקשורת'. אנגלית: communicative.