מילון סוציולינגוויסטי

תכונתם של מבעים המקובלים בקהילת הדוברים כשימוש ראוי בשפה, גם אם אינם עומדים בכללי תקינות לשונית (ע"ע). מנוקד: קבילוּת לשונית

קהילה שיש לה מאפיינים לשוניים משותפים. המונח נטבע על ידי הבלשן ג'והן גומפרץ (John Gumperz). הוא קבע כי כל קבוצת.

קהילת המקיימת תקשורת דבורה וכתובה גם יחד, ומפעילה מבנים חברתיים, פעילות חברתית, יחסי גומלין, סמלים, ערכים, נורמות ומיתוסים. המונח נטבע.

קביעת הנורמות הלשוניות בתחומי הכתב, הדקדוק ואוצר המילים.

סוג לשון המשמש באזור גאוגרפי מסוים בידי מספר קבוצות דוברים, שהוא תוצאה של איחוד ופשרה בין כמה דיאלקטים בלשון. לדוגמה:.

שילוב מכוון של יסודות דיבוריים בטקסט במשלב גבוה יותר, כגון בנאום או ביצירה ספרותית.

המשמעות הנלווית למילה מעבר למשמעות הבסיסית (דנוטציה). היא עשויה להתממש כמשמעות נלווית קבועה ('ורוד' במשמעות אופטימי), או בהשתמעויות מזדמנות במהלך.