מילון סוציולינגוויסטי

א ב ג ד ה ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

קביעת הנורמות הלשוניות בתחומי הכתב, הדקדוק ואוצר המילים.

סוג לשון המשמש באזור גאוגרפי מסוים בידי מספר קבוצות דוברים, שהוא תוצאה של איחוד ופשרה בין כמה דיאלקטים בלשון. לדוגמה:.

שילוב מכוון של יסודות דיבוריים בטקסט במשלב גבוה יותר, כגון בנאום או ביצירה ספרותית.

המשמעות הנלווית למילה מעבר למשמעות הבסיסית (דנוטציה). היא עשויה להתממש כמשמעות נלווית קבועה ('ורוד' במשמעות אופטימי), או בהשתמעויות מזדמנות במהלך.