תגית: תרבות

עם, אומה, לאום, מדינה – מילים מוכרות לנו כל כך, אבל האם אנחנו באמת מבינים את משמעותן? במאמרו, דוד שחם.

האם עתידם של כתבי העת המחקריים בשפה העברית נמצא בסכנה? יוזמתו של ד"ר עמית קמה, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, מעלה.

תופעה שכיחה בלשון הדיבור היא השימוש בזמן הווה לתיאור אירועים שהתרחשו בעבר. מה שעלול להישמע כשיבוש לשוני שנולד בשפת התקשורת,.

נתיבה בן יהודה, שהיתה לוחמת פלמ"ח, סופרת, אשת רדיו ולשונאית, ובעלת חיבה מיוחדת לשפה ה"צברית", כתבה במהלך השנים ספרים, מכתבים.

"מילת השנה" היא יוזמה של האקדמיה ללשון העברית ומטרתה לשקף את המילים הבולטות בשיח הציבורי לאורך השנה החולפת. האקדמיה מזמינה.

חזרה למאמר שכתב אבי תחיית הלשון ובו התווה לראשונה את חזונו הלשוני, כחלק מתפיסתו הציונית הכוללת את שיבת העם היהודי.

בטורקית נולד משלב שפה דיבורי ייחודי: משלב הרכילות. זהו זמן דקדוקי ייחודי המאפשר לדובר לסמן שמידע מסוים הועבר אליו בעקיפין,.

מאמר מאת: סמיח אלקאסם המאמר הופיע לראשונה באנציקלופדיה "זמן יהודי חדש" (למדא, 2005), בכרך העברית ולשונות היהודים. עוד מילדותי המוקדמת.